יום חמישי, 19 במרץ 2009

When it's not your Turn

McNulty:
I gotta ask you.
If every time Snotboogie...
would grab the money and run away
why'd you even let him in the game ?

Witness:
What ?

McNulty:
If Snotboogie always stole the money,
why'd you let him play ?

Witness:
Got to. This America, man.

בנימין נתניהו שוב ראש ממשלה, זה עניין של ימים, כנראה שוב בראש ממשלת ימין, נדע בעוד מספר ימים. איך שוב בחרנו ביבי ? רק לפני עשר שנים בבחירות 1999 "רק לא ביבי" החליף את "פרס יחלק את ירושליים". הוא שיקר, הוא פתח את המנהרה, הוא כמעט הצליח למנות יועץ משפטי, שיזכה את דרעי, רק בשביל לתת את השליטה על חברון ליאסר עראפת, הוא החליש את העניים, הוא ביטל את חוק הנגב, למה אנחנו נותנים לו לשחק איתנו קוביות ? זה יגמר רע.

אהוד ברק שוב מפסיד בבחירות, שוב בראש מפלגת העבודה, ושוב הוא עושה שמיניות באוויר כדי לחבור לקואליצית ימין רק כדי לדבוק בכסא שר הביטחון. על כך שהאיש חסר בושה ויעשה כל דבר בכל זמן רק כדי להיות שר ביטחון כבר כתב
יואל מרקוס בהארץ. הדבר היחיד שעניין את אהוד ברק כשנודע לו על רצח רבין הייתה השאלה אם בממשלת מעבר, שנולדת ברצח ראש ממשלה, ניתן לשנות את תפקידי השרים. פעמיים האיש הפסיד בבחירות, פעם בבחירות מקדימות ופעם בבחירות כלליות, ופעמיים הוא הוכיח שהוא לא מאמין בגוף האיזוטרי הזה שנקרא כנסת ישראל, או לעניין הבירוקרטי הזה שנקרא דמוקרטיה. למה אנחנו נותנים לו לשחק איתנו קוביות ? זה היה ברור שזה יגמר רע.

הפרק הראשון של The Wire עוסק בעיקר במבנים וארגונים. מבנה המשטרה ומבנה המאפיה. מקנולטי מערער את הסדר במשטרה, בכך שהוא מערב את השופט דניאל פלאן בעניינים פנימיים של המשטרה, וגורם לסערה גדולה המתגלגלת לפתחם של מחלק הסמים ומחלק רצח. דיאנג'לו מצדו שולף מהר מדי את האקדח שלו, הורג מישהו, ועולה לעסק הסמים של הדוד, איבון ברקסדייל, הרבה זמן וכסף. שניהם חיילים בארגונים עם חוקים ברורים וההקבלה ברורה. הרצח בו מעורב דיאנג'לו מוביל את כנופיית הסמים של ברקסדייל להטות את משפט הרצח. ההתענינות של מקנולטי במשפט מובילה את השופט דניאל פלאן להתעניין בטיפול הכושל של המשטרה לגבי הכנופייה של ברקסדייל. המשטרה בתורה בוחרת להקים צוות חקירה מיוחד במטרה אחת, לעשות כמה מעצרים, להראות לשופט פלאן שנעשה משהו, לשכח מהעניין ולחזור לשגרה.

השבוע החולף התחיל אצלנו בהרגשה שזה עניין של ימים עד שהמשא ומתן לגבי שחרור גלעד שליט יסתיים ונוכל לראות אותו מתאחד עם משפחתו. ראינו את יובל דיסקין ואת ועופר דקל יוצאים למצריים בקול תרועה גדולה, ראינו פרסומים על פריצת דרך במשא ומתן, על התקדמות ממשית, הכל היה רעשים של עבודה מסתבר. בסך הכל ראינו את אולמרט מסמן וי קטן על התחייבות גדולה, "לעשות הכל כדי להחזיר את גלעד שליט הביתה". הוי הקטן הזה היה חשוב לאולמרט עד כדי כך שהוא עשה את זה אפילו במחיר של לפגוע בסיכויי החזרתו של גלעד שליט.

רעשים של עבודה אנחנו שומעים גם מגזרת ביבי והרכבת הקואליציה. כשמדובר בביבי וברק רק אצל הידעונים והמאוננים נוכל לבקש לדעת על הסבירות להקמת משלת אחדות לאומית.
ההימור שלי הוא שגם בקדימה וגם בעבודה יש מי שירוץ לקואליציה של נתניהו בעזוז ובשמחה. זאת רק שאלה של זמן. בנתיים, ברוח פרשת השבוע, בנימין נתניהו עסוק בלא לענות לטלפון כשזה לא התור שלו, זה לא התור שלו להתעסק בפרשת שליט כמו שזה לא היה התור שלו להכריע על ההתפתחויות במלחמת עזה. מקנולטי והסמל לנדסמן כועסים על באנק על כך שענה לטלפון שלא בתורו והביא לסטטיסטיקה של היחידה רצח ועוד כזה עם גופה רקובה. כולם כועסים על מקנולטי שהיה אכפת לו כשזה לא היה התור שלו להיות אכפתי.

Bunk:
There you go, giving a fuck
when it ain't your turn to give a fuck.

2 תגובות:

  1. אם באנק היה קורא עברית בטח היה מגיב:
    The bigger the lie,
    the more they believe

    השבמחק
  2. קשה לי לבסר לך את זה אבל נראה לי שזאת שורה של תסריטאי. אני מקווה שאני אתציד עד הפרק ההוא בתחילת העונה החמישית, אני סומך על ביבי ועל ברק שיהיה על מה לכתוב בהקשר לזה. תודה על התגובה, תבוא כל יום.

    השבמחק