You cannot lose if you do not play

: Marla Daniels:

But you can't lose if you don't play.

Cedric Daniels:

I always heard it

that you can't win if you don't play.

Marla Daniels:

The department puts you on a case

it doesn't want.

You're given people

that are useless or untrustworthy.

Cedric Daniels:

Correct.

Marla Daniels:

If you push too hard,

and any shit hits the fan...

you'll be blamed for it.

Cedric Daniels:

Correct.

Marla Daniels:

If you don't push hard enough, and there's

no arrest, you'll be blamed for that, too.

Cedric Daniels:

Correct.

Marla Daniels:

.The game is rigged

But you cannot lose if you do not play.

אהוד ברק עשה את הבלתי יאומן והעביר את ההסכם הקואליציוני בועידת העבודה. מאוד קל ומאוד מהנה לגחך על המהלך מבחינה ערכית. לזלזל במרוץ אחר התיקים של ברק בן אליעזר שמחון והרצוג. האינטרסים של כל המצדדים בכניסה לקואליציה היו גלויים. עייני יעלם אם לא ישאיר את הכח ביידי וועדי העובדים הגדולים. פואד ושמחון יעלמו אם לא ישאירו את הכח ביידי חמולות הארגזים. המצדדים טענו שהעבודה הייתה צריכה לבחור בין שתי רעות. הם טענו שלא יוכלו להציג אלטרנטיוה שלטונית כשהם המפלגה השניה בגודלה בקואליציה. יש בטענה הזאת כמה חורים. עשרים וחמישה ליתר דיוק. מלבד הנגבי חסון ופלסנר אין לקדימה חבר כנסת שימצא את רגליו ואת ידיו באופוזיציה. מצד שני בהצבעות רק צריך ללחוץ על הכפתור פעם אחת. חוץ מרוני בר-און כולם שם הוכיחו שהם יכולים לעמוד במשימה. השבוע ברק שכנע לפחות את עצמו שיש לבחור בין שתי רעות, שבכל מקרה יאשימו אותו על נפילתה של מפלגת העבודה. תאבד בקואליציה או תאבד באופוזיציה. הוא בחר להמשיך לשחק.

כל השבוע המשיכו לטפטף בתקשורת בעברית עוד ועוד עדויות על פשעי המלחמה בעזה. הצבא מכחיש. כבר במהלך המלחמה כל מי שעיניו בראשו יכל להבין מה מתרחש באמת ברצועת עזה אפילו בלי לזפזפ לערוצים זרים. ראינו בשידור חי פצצות זרחן נופלות על שכונות מגורים. ראינו בכתבתו של אור הלר איך משפחה פלסטינית משמשת כמגן אנושי למפקדה של גבעתי. רק שלא קראנו לדברים בשמם והתקשורת המגוייסת העדיפה שלא לשאול שאלות קשות. גם אם יתפתח דיון על הקוד האתי של צה"ל אסור להשאיר אותו בגבולות הגזרה של מבצע עופרת יצוקה. לא מדובר בתופעות שהחלו במבצע עופרת יצוקה. צה"ל הוא צבא כיבוש ותרבותו היא של צבא כובש. צה"ל הוא צבא העם ותרבותו היא התרבות של העם. בפרק השני של הסמויה הטראשטאלק של קארבר והארק הופכים מדיבורים למעשים. קארבר הארק ופרזבולובסקי נכנסים לאחד ממוקדי הפעילות של איבון ברקסדייל כדי לפוצץ ראשים. העניינים יוצאים משליטה והעניין נגמר שילד בן 14 מאבד את עינו. דניאלס לוקח את העניין קשה אך מעניק גיבוי מלא לפרזבולובסקי, שוטר שהיה מת להעיף מיחידתו החדשה אילו לא היה חותנו של מפקד הרובע הדרומי. הוא אפילו מתדרך אותו איך עליו לשקר למחלקת חקירות פנים.

האם גם מפקדי צה"ל מרגישים אשמה על הנעשה בעזה ? אני לא מאמין. ברור אבל שכמו בסמויה יש כאן מערכת משומנת של חיפוי הסתרה וכיסתו"ח. היום צה"ל חזר בו מהמספרים שהוא עצמו סיפק לכתבים הצבאיים בכל הערוצים. ביום האחרון לעופרת יצוקה המספרים שיצאו מצה"ל דיברו על בין 300 ל 400 מחבלים שנהרגו. שמענו את בן דויד, לימור ודניאל חוזרים על המספרים האלה. דובר צה"ל סומך על זכרוננו הקצר ועל צייתנותם האין סופית של הכתבים הצבאיים. גם מפקדים שלא אוהבים את הפקודות שניתנו מלמעלה, או את האילתורים שנעשו מלמטה, יודעים שאם הם יעוררו דיון אמיתי, בתוך צה"ל או מחוצה לו, יהיו הם היחידים שישאו באחריות ויהפכו לשעיר לעזאזל. "הכיבוש משחית" אולי היא מנטרה מעצבנת אבל היא מוכיחה עצמה כנכונה. לומר שצה"ל הוא הצבא המוסרי בעולם כבר לא מחזיק מים. הטיב לתאר זאת אורי מהקרקס של אורי. צה"ל אלים ולא מוסרי בדיוק כמו שתלמידים אלימים כלפי חבריהם מוריהם, בדיוק שחולים אלימים קלפי רופאיהם, בדיוק כמו שקופות החולים מתעמרות בחולים ובדיוק כמו שביטוח לאומי מטרטר את הנזקקים.

Season one Episode Two @HBO