יום חמישי, 23 ביולי 2009

Dope on the damn table


video

בפרק הקודם קימה חוטפת שני קליעים כי בארל מתעקש על "buy and bust". אורלנדו נרצח, קימה בתרדמת. הסיבה לכך שרכבי הגיבוי איבדו את המכונית בה נסעו קימה, אורלנדו וסבינו הייתה שתושבי השכונות המערביות של בולטימור הזיזו את שלטי הרחוב במטרה להקשות על העבודה היום יומית של המשטרה. לא היה מדובר בהכנה למארב אותו ארגנו ווי-ביי וליטל מאן. מדובר בתרבות נגד. השבוע קיבלנו תזכורת משלושה סקטורים שחיים בתרבות נגד כבר שנים. הקהילה החרדית בירושליים, קהילת המתנחלים* וערביי ישראל. החרדים כמו תמיד שרפו פחים, המתנחלים שרפו שדות של פלסטינים וערביי ישראל התבשרו שביום שבו השלט "מלאבס" יתבלה ישונה שם הישוב לפתח תקווה. מה יעשה דני נוימן כשידבר בפעם הבאה על שחקני הפועל ומכבי פתח תקווה בראשון בשער ? האם שקלאר יגן על המנהג שלו לקרוא להם השחקנים ממלאבס כשם שהגן על דב אלבוים גלוי הראש בתוכניתו "מקבלים שבת" ?

התרבות שהכי קרובה לתרבות שכונות העוני של בולטימור היא התרבות החרדית. ולא רק בגלל המונח גטו. בשתי התרבויות יש חוסר אמון בכל מי ומה שמייצג את תרבות הזרם המרכזי. בשתי התרבויות מנהיגי הקהילה שואבים את כוחם מהמצוקה של המגזר אותו הם לכאורה מייצגים ומחוסר האמון בכל מי שנמצא בצידה האחר של חומת הגטו. בשתי התרבויות מנהיגי הקהילה גם דואגים לשמר את הניתוק של קהילותיהם מין העולם החיצון על מנת לשמור על כוחם ועל מנת לעשות לביתם. חוסר האמון הגיע לשיאו בהתפרעויות בעקבות פרשת האם המרעיבה. עם כל הסלידה שלי מהנהגת המגזר החרדי, השומרת על המונופול חיי האישות והקבורה בישראל, קל לי מאוד להבין את חוסר האמון כשהוא מופנה למוסד רפואי. פרופסור רחמילביץ', שעשה עצמו מגשר על דעת עצמו, גילה בערוץ 1 שגם בית החולים הדסה אינם טלית שכולה תכלת. כל בית חולים, כך על פי רחמילביץ', חייב לשחרר כל מטופל על פי בקשתו או בקשת משפחתו. בית החולים הדסה מתעלם מהחוק הזה כבר יותר מחודש. התקשורת החילונית מיהרה ככל הנראה לאבחן את האם כסובלת מתסמונת מינכהאוזן באמצעות שליח, אך אתמול כבר התחיל להסתמן מההדלפות של האבחון הפסיכיאטרי שפעולות האם לניתוק בנה ממכשירי ההזנה הייתה על רקע חוסר אמון ברופאים של בית החולים והיא אינה סובלת משום מחלת נפש. העובדה היחידה שניתן להסכים עליה היום מתוך כל הררי המילים שנכתבו על הפרשה בעיתונות היא שלא האם ולא הקהילה החרדית מאמינים לרופאי הדסה. למי שטענות החרדים נשמעות מופרכות אני רק אזכיר שהרעבת קשישים למוות, חלקם ניצולי שואה, הייתה פרשה אחת מני רבות בה היו מעורבים עמיתיהם של רופאי הדסה בבית החולים הרצפלד-קפלן ברחובות. אולי יש אמת בטענות החרדים ?

*אני מכליל את כל המתנחלים כי הרי עצם ההתישבות על אדמות שנכבשו במלחמה היא עבירה. ה"דיון" המתנהל על המאחזים הבלתי חוקיים דומה לדיון עם אדם הדוחף שתי אצבעות לענייך ואומר באדיבות שאין לו שום בעיה לדון עמך על כך שהוא יוציא את אצבע שמאל שלו מעין ימין שלך.

Levy:

Am I hearing this from

the state's attorney's office as well?


Pearlman:

You are.


Levy:

I'll see what I can do.


Pearlman:

Fuck you, Jimmy!

You didn't tell me that was coming.


McNulty:

He'll bring him in.


Pearlman:

He will if he can, that's not the point.


McNulty:

What's the point?


Pearlman:

The point is that Morrie Levy is a past

officer of the Monumental Bar Association...

and unless I want

to spend my whole life as a fucking ASA...

I can't spend my afternoons

pissing on people who matter.


McNulty:

Another career in the balance.


Pearlman:

Fuck you.


McNulty:

No, fuck you.

If only half of you

in the state's attorney's office...

didn't want to be judges...

didn't want to be partners

in a downtown law firm...

if you had the balls to follow through,

you know what would happen?

A guy like that would be indicted,

tried and convicted.

The rest of them would back up...

so we could push a clean case

through your courthouse.

But no, everybody stays friends.

Everybody gets paid.

And everybody's got a fucking future.


מקנולטי מאיים על לוי שאם סבינו לא יסגיר את עצמו הוא ידאג לכך שמס הכנסה יתעניין בחשבונות הבנק של לוי. פרלמן מגבה אותו בפגישה אבל מתעמתת איתו אחריה. בהמשך הפרק בארל מכריח את דניאלס לפשוט גם על המסתור הראשי של הסמים ולוותר עליו כמקור מודיעיני יקר ערך, רק כדי להראות "סמים על השולחן"**. מקנולטי מבקש מפיילין להתערב אבל הוא מעדיף שלא, אחרי ששמו הוחזר לרשימת המומלצים של המפלגה הדמוקרטית לקראת הבחירות למשרות שיפוט. מכל העיתונים דווקא הארץ יצא היום עם הידיעה על פיה חברים בוועדה לבחירת שופטים מלינים על דורית בייניש שהיא מעכבת את המינויים לשופטי שלום ומחוזי עד שתוודא שהחברים בוועדה מצביעים על פי ההעדפות שלה למינויים לשופטי בית המשפט העליון. מסתבר שגם בראש מחננו הליברלי, כמו בראש העדה החרדית, עומדים אנשים קטנים שעושים לביתם הגדול. שמדברים על ערכים והופכים אותנו דלק לקרב. חבל, שביום בו מורשע איתמר ביטון בדריסתה של נוגה זוראיש ומקבל רק שנת מאסר על תנאי, אנחנו למדים שאת חשיפת הפרשה אנחנו חייבים לפנקס הקטן של השופטת דורית בייניש.

אורלנדו ונוגה זוראיש זוכים בסופו של דבר לצדק. לאורלנדו זה מאוחר מדי ולזוראיש זה קצת מדי, אבל שניהם זוכים לו מאותה סיבה. בחקירת הרצח של אורלנדו משקיעה המשטרה את כל האמצעים שיש לה מכוון שמי שרצח את אורלנדו ירה בקימה. בפרשת הדריסה של נוגה זוראיש התגייסה דורית בייניש והתקשורת החילונית כדי להיכנס בדרורי באמצעות שליח.

**הציטוט השבועי "Dope on the damn table". דניאלס מתמרמר בדיון עם בארל רולס ופורסטר על כך שלא כדאי לפשוט על מסתור הסמים הראשי בפימליקו רק למטרת יחסי ציבור אלא להשתמש בו כמקור למידע מודיעיני. ניסיתי, אבל לא מצאתי הקבלה לתופעה שכיחה זו.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה